המחשבה על מקצבי הסלסה, היופי המולאטי, המכוניות העתיקות והסיגרים הקובניים מציתים את דמיונכם? בצדק! אתם מוזמנים להצטרף לחוויה קובנית מלהיבה ומרתקת שתסעיר לכם את כל החושים…
לפני שנים החלטתי לנסוע אל מקום שתמיד הסעיר את דמיוני: Cuba.
העובדה שאני נוסעת לבדי למדינה קומוניסטית ללא ידיעת מילה אחת בספרדית (מלבד Hola! = שלום) ובעיצומה של סופת הוריקן – לא עצרה בעדי.
קובה התגלתה אליי במלוא עצמתה וניגודיה: משטר קומוניסטי נוקשה מול אווירה לטינית תוססת, דלות פיזית מול חגיגה של מוזיקה ממכרת וחיי לילה סוערים, בניינים מרשימים מהתקופה הקולוניאלית הספרדית המתפוררים לאטם בהזנחה, רחובות סואנים מול חופים טרופיים שטופי שמש ובעיקר – אנשים חייכנים וגאים, מלאי שמחת חיים.
במהלך המסע שלי ברחבי האי הכרתי אנשים מרתקים, עברתי חוויות רבות וגם מצבים שלא תמיד היו פשוטים: הרגשתי איך זה להיות אישה שמטיילת לבדה בקובה והתמודדתי עם אינספור "הפתעות": היכן הכי כדאי לישון וממה להימנע כדי לא להיעצר ע"י המשטרה? איך בדיוק מתנהלים חיי היומיום של המקומיים? כיצד משיגים אוכל עם תלושים מסובסדים ואיך זה שלכל קובני יש מכונית אספנות עתיקה?….
אני מזמינה אתכם לטעימה מסעירת חושית מהחיים האותנטיים בקובה, בתיבול נדיב של סיפורים אישיים משעשעים וצילומים מרהיבים המציירים ברגישות את החיים בקובה, דרך העיניים שלי…
קובה
תעודת זהות
שטח: 109,885 קמ"ר. האי הגדול בקריביים
תושבים: 11.5 מיליון
עיר בירה: הוואנה (Havana)
ויזה: יש להנפיק מראש בסוכנות הנסיעות תוך ציון הלינה בלילה הראשון
מטבע: משנת 2021 רק מטבע אחד בשם Cuc
שפה: ספרדית. שלום = Hola!
מתי לבוא: בעונה היבשה והקרירה: בין דצמבר לאפריל.
הכי טעים: המנה הלאומית של קובה: בגדים ישנים (Ropa Vieja)
גאווה לאומית: סיגרים קובניים
לא להחמיץ: נסיעה במכונית עתיקה משנות ה-50, לרקוד סלסה עם המקומיים.
כתבות שפורסמו
20 שנים אחרי - אותו דבר, אבל שונה
חבשושית, צלמת ואנתרופולוגית הרפתקנית חזרה אל קובה, המדינה הקומוניסטית בקריביים, כשני עשורים לאחר שטיילה בה לראשונה, ומתעדת מה השתנה בה מאז. לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן